והמתין השליח והבעש"ט לן בדרך ובהיות הבקר נסע לעיר. וכשבא סמוך לעיר ראה הבעש"ט מרחוק כי העגלה עם הסחורה באה ג"כ לעיר בדרך אחרת. ואמר לר' צבי סופר ראה והבט העגלה הנוסעת עם שני סוסים. ואמר אני רואה ואמר השליח ששלחו אלי בוא עבור העגלה הזאת עם הסחורה שבתוכו שנגנבה. כשנבוא לעיר תשאל על אכסניה שלו ותאמר לו שיתן לך העגלה עם הסחורה כי זה גניבה אצלך. וכשבאו לעיר תיכף הלך רבי צבי סופר לאכסניה שלו וראה הוא עומד ומתפלל ולא יכול להעיז ולומר לו כנ"ל כי הוא מתפלל כאיש תם וישר. ובא הסופר להבעש"ט והשיב לו כנ"ל אמר לו תיכף לך כי הוא יסע תיכף עם הסחורה ותאבד העגלה עם הסחורה. והלך הסופר פ"ש ומצא אותו שאוכל סעודת הבקר. ושאל לבעה"ב אם שתה יי"ש הרבה כדרך הגנבים ואמר שלא שתה כי אם בעד שני גדולים כדרך כל הארץ. והלך ממנו עוד הפעם בידיים ריקניות לביתו. אמר לו הבעש"ט לך ואמור לו כל הסימנים שעמד ביער שלשה ימים עד שעברו כל הרצים המחפשים ואח"כ לן במקום פלוני ואמור לו כל הלינות שלן עד עיר דראזנע. והלך הסופר ואמר לו כל הסימנים אז נתרשלו ידי הגנב ואמר אמת כן הדבר קחו העגלה עם הסחורה. וצוה לבעה"ב שישמור את העגלה עם הסחורה.
שבחי הבעש"ט · פרק פ״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.