וחיפש תיכף הקוויטין של המוכסים שנפדו וחשב חשבונות ונטל השט"ח של הבעש"ט וזרקו אותו על האש ואמר לר' ליב כי אדרבה מגיע לבעש"ט שני מאות זהובים. ונתן לו אחד עשר אדומים ואמר לו ר' ליב מגיע עוד שני זהובים והוסיף לדבר עמו באהבה וחיבה על שאינו נושא פנים אליו ותיקר נפשו בעיניו שהצילו מן הגזל. ונתן לו הב' זהובים ונסע ר' ליב לדרכו ובבואו להקרעצים הנ"ל קפץ מן העגלה לספר נפלאות האלה. והבעש"ט גוער בביתו ואומר שוטה הלז משתהא בדרך ומספר המעשה. ואח"ז בא ר' ליב הנ"ל להבעש"ט ורצה לספר המאורע והשיב ידעתי מהר תן לי המעות כי איחר היום לעשות בידעקנעס ורגז עליו למה עמד בדרך בחזירתו. ואח"כ אמר כעת זמן החתונה (ועשה כאחד הבדחנים).
שבחי הבעש"ט · פרק פ״ו, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
