שמעתי מהרב דקהילתינו. פ"א נסע הבעש"ט לדרן ולן במקום אחד ושמע מהרה תחזור לביתך כי ר' יוסף חלש מאוד. ואמר למשרתיו לחזור והמשרתים לא רצו כי אמרו רומע"ל ב"ח בביתו ולמה לנו לחזור. וחזרו ובא לביתו ביום הששי בוקר. והלך למקוה קודם התפלה ולאחר התפילה קרא לרופא אחד והלך עמו לחולה וראה שהוא חלש מאוד ואשתקל מלולי'. ואמר להרופא להקיז לו דם ורופא לא רצה באמרו שמסוכן הוא מאוד להקיז לו דם. ואמר לו הבעש"ט האיך אתה מבין שאם לא תקיז לו דם וחי. אמר הרופא לא. ומפני מה יראת להקיז לו וציוה הבעש"ט תיכף להקיז לו דם וכל העם ריננו על הבעש"ט על הקזת הדם. והבעש"ט ג"כ הלך לביתו וכמו ערך חצי שעה ביקש החולה שיתנו לו מים לשתות ות"ל שהבריא.
שבחי הבעש"ט · פרק פ״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.