שבחי הבעש"ט · פרק ס״א

שמעתי מר' שמואל הקצין שסיפר לפני הרב שהוא ור' בער בן בונים נסעו בשביל פדיון שבוים קודם ראש השנה ובא להרב המגיד הגדול ורצה המגיד לעכב אותם על ר"ה ולא רצו כי אמרו צריכין אנחנו לפדות את השבויים על ר"ה הבע"ל. ונסעו לדרכם ובאו לר' פנחס ועיכב אותם ולא רצו גם כן מטעם הנ"ל. ואמר ר' פנחס ר' שמואל ישוב לביתו לפדות השבוים ור' בער יהיה בכאן. ולא רצה ר' שמואל להניח את רבי בער. אמר רבי פנחס ר' בער צריך להיות בכאן כי אין לו בנים. אמר רבי שמואל גם אני צריך לאותו דבר. אמר לו אתה תבא על שמיני עצרת הבע"ל ונשאר ר' בער פה על ר"ה. וקודם ר"ה חלה ר' בער ולא יכול לילך בר"ה לבה"כ להתפלל. ובא ר' פנחס לביתו לקרות בתורה וקרא לר' בער לעלות לתורה והלבישוהו והוליכוהו אותו לס"ת. ולאחר ברכה שניה חזר לאיתנו וגם נולד לו בת בזו השנה והיא היתה כלתו של ר' פנחס. ור' שמואל בא על ש"ע ונולדה לו ג"כ בת בזה השנה.