שבחי הבעש"ט · פרק ס׳, א׳

שמעתי מהרב דקהלתנו מעשה באם של האחים ר' יוסף ור' יצחק הנ"ל שהיה דירתם בק"ק שאטאנאב ושמה דיא פרומע ריבעלע. פ"א נסע הבעש"ט לק"ק הנ"ל וסמוך לעיר ראה אור אחד על אחד מאנשי העיר ועמד במקומו וצפה שאותו אור הוא שורה על אשה אחת. וכשבא לעיר ובאו אנשים חשובים להקביל פניו אמר להם הבעש"ט. בושו והכלמו כי ראיתי אור על אשה אחת ולא על זכר. ושאל לאנשי העיר הידוע לכם על איזה אשה יכול להיות שורה האור הזה שראיתי. אמרו אליו בוודאי היא האשה הנקראת דיא פרומע ריבלע . ובדעתו היה לשלוח אחריה ואמרו האנשים הקריאה לא לצורך שבוודאי היא מעצמה תבא לרומע"ל לבקש ממנו נדבה כי היא עסקנית במצוה . ומחר אחר התפילה אמר הבעש"ט אני רואה שהיא הולכת וקבעה בלבה שלא ליקח ממני לא פחות מארבעים זהובים. אתם תראו מה שאני אעשה לה. ובאת האשה הזה ואמרה אל הבעש"ט יש בכאן כמה עניים חולים ע"כ יתן רומע"ל נדבה הגונה. ונתן לפניה זעקסער א' ולא דיברה מאומה רק שעשתה תנועות כאילו אינה רוצה לקבלה, ונתן לפניה עוד זעקסער ולא קיבלה. אמר לה מי שמך לגבאי צדקה ולגנוב מקופת צדקה ולא השיבה כלם ולא הקפידה ע"ז ולא עשו בה הדברים הלז שום רושם מחמת שהיתה מחזקת במידות ענוה ושפלות מאוד ממש כעפר. ולא הלכה ממנו עד שהוכרח ליתן לה ארבעים זהובים.