שמעתי מגיסי ר' מרדכי ששמע מר' יחיאל מקוליווער . פ"א בא איש אחד ממדינת ליטא ששלחו אותו בני מדינתו לתהות על קנקנו ונתאכסן אצל ר' יחיאל הנ"ל ואכל אצל הבעש"ט. וכששמע בעש"ק התפילה של הבעש"ט הוטב בעיניו מאוד ולאחר התפילה הלך אחר הבעש"ט לביתו. וכשבא הבעש"ט לביתו התחיל לצעוק על עבדו ורגז עליו שילך מהר אל הסוסים כי סוס א' חנק א"ע והעבד מתחנן לו ואמר אדוני אלך תיכף. וחזר ורגז עליו ורצה להכותו. הלך העבד והציל הסוס וכשראה האורח הנ"ל את הכעס מהבעש"ט תמה מאוד ואמר בלבו אחר תפילה כזו יהיה נחשב בעיניו סוס אחד לכעוס על עבדו ובפרט בשבת. ובבקר כששמע תפילתו הוטב בעיניו ואעפ"כ זאת הקושיה נקבע בלבו.
שבחי הבעש"ט · פרק מ״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.