הרב הגדול מ' דוב ז"ל ממעזריטש צוה פעם א' לתלמידו הרב מ' אהרן קארלינר שיסע לביתו דרך איזו קהילה ידוע. ועשה כן כפי ציוויו ויהי בבואו להעיר הידוע וחפש באמתחתו והנה שכח כיס הטלית והתפילין. והנה הרב הנ"ל מעולם לא התפלל בטו"ת שאולים. ושלח לחנות ליקח טלית ולעשות בו ציצית ובעצמו הלך להסופר לקנות תפילין. ויהי כאשר נתן הסופר התפילין לידו מיד צעק הרב. אתמול בא על אשת איש והיום מוכר תפילין. רשע תן תודה! והודה על חטאו. ויהי כהתודותו ונעשה חקירות ובדיקות וימצאו כמה וכמה אנשים ונשים אשר כולם נתגואלו בחטאים אשר היה נצרך ליותר ממאה גיטין. ובענין א' היה לו שאלה ולא ידע מה לעשות הוכרח לשוב להרב הגדול מוהר"ר.
שבחי הבעש"ט · פרק מ״ד, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
