ויהי בסעודה השלישית נתאספו לשם כמעט כל אנשי העיר וישוררו זמירות כנהוג. והיא במר נפשה ישבה נעצבת על מטה כבודה עם אשת הבעה"ב. ותנמנם ותחלום והנה טרקלין גדולים נאים ומהודרים. ותפתח פתח א' ויבא בעלה הרב מ' אברהם לבית מאיר כשמש בצהרים שמח מאד. ואחריו נכנסו כמה זקנים נשואי פנים. ויאמר להם רבותי שבו וישבו סביב השולחן ויאמר להם הנה זוגתי תחי' יש לה תרעומות עלי על כמה דברים שנהגתי בפרישות יתירה והדין עמה ואני מבקש ממנה מחילה לפניכם. ותאמר מחול לך בלב שלם. ויאמר עוד לפניהם הנה התורה התירה שתנשא לבעל אחר ובפרט שהיא ילדה בת כ"ד שנה ולא אוכל למנוע אותה אבל אם תסכים שלא להנשא לאחר אזי כל מחסורה עלי ובניה בוודאי קודם שתבא לביתה יהיה לכל אחד מעמד טוב ותיקץ. ומיד פניה הנזעמים לא היו לה עוד כי נתנחמה מדבריו.
שבחי הבעש"ט · פרק מ״ג, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.