שבחי הבעש"ט · פרק ל״א, א׳

שמעתי מבני מ' ליב שיחיה. שפ"א שבת אצלינו ר' הירש חתן אב"ד דק"ק אוסטרה המא"ג ר' דוד ור' אייזיק היה גיסו של ר' הירץ בנו של הרב הנ"ל. ובמוצאי שבת סיפר בנו הנ"ל מעשה ששמע ממנו שהיה למהור"ר אייזיק בנו של הרב בת קטנה בת י"ג שנה ונשואה היתה והיתה חולה. וכשהיה הבעש"ט בק"ק זאסלאב הראו לו החולנית וצוה למחר לקרוא לה אשת רופא שתעמיד לה עלוקות ואמר לפתוח לה מרידין. והנגיד מ' אייזיק היה ירא לסמוך על הבעש"ט ושאל להדאקטער של הדוכסה דק"ק הנ"ל ואמר כי אפילו בקטנה שכיח מרידין. ובא לביתו ושלח אחר אשת רופא. והאכסניא של הבעש"ט היה אצל ר' דוד שהיה מקודם אב"ד בק"ק אוסטרה. ור' הירש חתן הרב הלך עם הבעש"ט לבית ר' אייזיק דרך פרוזדור הבית ועמדו שם כמה סוסים והלך מסוס לסוס וראה אותם והכה אותם והוטב בעיניו סוס אחד. ואמר לר' הירץ אם אפשר שימכור לי הסוס הלז והשיב ר' הירץ אינו יודע ונכנסו לבית ואמר לרבי אייזיק מכור לי סוס זה. והשיב לו רבינו כתוב לא תחמוד. אמר לו שוטה אעפ"כ חומד אני ולא רצה למכור ואח"כ ראה אשת הרופא ואמר אין אחרת בעיר כי קראת' אותה הבולעת הזה. והאשה הזאת היתה חשובה בעיר ופתחה לה מרידין ואעפ"כ לא הבריאה. והבעש"ט נסע לביתו ור' אייזיק נסע עם בתו לקידר שבק' קאנסטאנטין ושמע הבעש"ט מזה ונסע בעצמו לקאנסטאנטין ורגז עליו ואמר גם אתם תעשו לי כן. והבטיח לו ר' אייזיק שיסע לביתו אבל דעתו לא היה כן וכשראה ר' אייזיק שהקידר לא מעלה ולא מוריד נסע עם בתו לביתו.