עוד שמעתי מר' פנחס בהיות רבי גרשון באה"ק ושם המנהג מימי קדם לסנן את המים הן לבשל והן לשתות מחמת שמימיהם מוכנסים ומי בורות ושכיחי במימיהם תולעים ויתושים. ואשת ר' גרשון לא ידעה מזה ולא סיננה המים ובמדינתיה עדיין אין המנהג לסנן המים. וחברו הנשים זמר של לצנות ולצצו ממנה בבה"כ. ובאה לביתה בבכיה גדול למה הביאתני למרחקים שמתלוצצים ממני. ופייס ר' גרשון אותה ואמר הראני את האשה שחברה זה השיר והראה לו את האשה הנ"ל שהיא הולכת מבה"כ. ורקק ואמר בלשון תימה מה זאת זה האשה יכולה לדבר ונתאלמה האשה הזאת.
שבחי הבעש"ט · פרק ל׳
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.