אחד מתלמידי הרב הק' מ' יחיאל מיכל מזלאטשוב נסע פ"א לרבו הנ"ל ובביאתו אליו אמר הרב תיכף ומיד תסע לביתך ועשה כדבריו. והיה ממש כמבולבל ואינו ודע על מה ולמה צוה לו הרב לחזור לביתו מה שהיה לו געגועים רבים להיות שבת אצל הרב. והנה בדרך נסיעתו נתלווה אליו כלב קטן א' יפה ומהודר ונשא חן בעיניו ויקחהו על העגלה שלו. והיה משתעשע מאד עמו כל הדרך. ויהיה בבואם למעבורת המים דלג הכלב אל הנהר והתחיל לשוט בנהר ולא יכול לשוט בטוב והתחיל להטבע בנהר ועשה תנועות רבות וטרח הרבה עד שנטבע. והיה להאיש ההוא צער גדול מאוד מטביעת הכלב אשר נשא חן בעיניו.
שבחי הבעש"ט · פרק ר״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.