ובעת הזאת נכנס אצלו נשמת מת א' לתקן אותו וגער בו ואמר שמנים שנים אתה נע ונד ולא שמעת עד היום שאני בעולם צא רשע. ותיכף אמר להמשרת רוץ מהר בצווחה גדולה שיפנו מן הדרך כי הרגזתי אותו פן יזיק לאיזה אדם. וכן היה שהזיק בתולה א' בתו של השמש. וחזר המשרת ושמע שהבעש"ט אמר אני מוחל לך אותן שני שעות אל תענה אותי. אמר לו המשרת עם מי רומע"ל מדבר אמר אין אתה רואה את מלאך המות שהיה תמיד בורח ממני כדאמרי אינשי מגרשו למקום שגדלים פלפלין שחורים ועכשיו שנתנו לו רשות עלי נתרחבו כתיפיו ושמחה גדולה עליו. ואח"כ באו כל אנשי העיר לקבל פניו בי"ט ואמר לפניהם ד"ת ואח"כ בעת הסעודה צוה להמשרת שיתן דבש בצלוחית גדולה ונתן בקטנה. אמר אין שלטון ביום המות אפי' הגבאי אינו ציית אותי. ואח"כ אמר ע"כ גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו עמי חסד. ואח"כ הלך לבהכ"בוד ורצה המשרת לילך אחריו. שאל אותו מה יום מיומים שאתה רוצה לילך אחרי מה ראית בי ולא הלך אחריו. גם אמר להם הסימן שכאשר יפטור יעמדו השני זייגערש. ובבואו רחץ ידיו והזייגר גדול עמד וסבבו אנשיו אותו שלא יראה עמידת הזייגר.
שבחי הבעש"ט · פרק ר״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.