וכשסיים הבעש"ט את תפילתו בא למקום הרב ואמר לו דבר סתר לי אליך וילך עמו למקום סתר. ויאמר הבעש"ט הנה רומ"ע יש לו איזה חסרון ויאמר לא. ויען הבעש"ט הנה בכל פעם שאתה רוצה לכוון בשמע ישראל עומד נגדך ש"ו ויכחש לו. ויען הבעש"ט האיך אפשר להיות שקר והלא אתה התענית ע"ז פ' תעניות. והוכרח להודות לו ובכה לפניו שיעזור לו. ויאמר לו כי רפואתו הוא שלא יהרהר אחר צדיקים הגדולים. וקיבל ע"ע בלב שלם שלא ישוב לכסלה. ואמר הבעש"ט כהיום תנסה לכוון כוונה זו ותראה כי כאשר שב ורפא לו וכן הוה. ומיד נטל את הבעש"ט בידו והושיבו בראש הקרואים וגם כל תלמידיו הסיבו בראש וכיבדו אותם בכבוד גדול.
שבחי הבעש"ט · פרק ר״ג, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.