שמעתי כי הרב המגיד הגדול דק"ק מעזריטש לא היה תוקע בעצמו כי אם הרב הק' מ' מנחם מענדל שנפטר באה"ק היה תוקע והוא ז"ל היה מקריא את התקיעות. ואף קודם הסתלקותו שהיה חולה ברגליו כמה שנים היה מקריא מחדר שלו. פ"א לא היה הרב מוהרמ"מ בק"ק הנ' על ר"ה וצוה להרב הגאון מ' לוי יצחק אב"ד דק"ק בארדיטשוב שהוא יתקע. והזמין א"ע לכך והלך ביראה ופחד ורעש גדול כדרכו. ותיכף כשקרא לפניו תקיעה ראשונה ראה אורות גדולים ונתעלף. אמר הרב המגיד לא ידענא מה היה לו והלא מענדל רואה יותר ואינו מתפחד כ"כ. והוכרחו ליתן התקיעות לאדם אחר שלא יראה ולא יפחד.
שבחי הבעש"ט · פרק ר׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.