ויהי בנסעם משער העיר צוה לתלמידיו שיחזירו פניהם אליו וגם הבעל עגלה צוה שיחזיר פניו אליו ושיקשור המוסרות והסוסים ילכו מעצמם. וכן היה וראו התלמידים והנה הם נוסעים מעיר לעיר בכל רבע שעה ממש נכנסים בעיר א' ונסעו כך כל הלילה עד שהאיר היום ונסעו מהלך רב מאוד באותו הלילה ע"י קפיצת הדרך. ויבואו לעיר אחת גדולה ועמדו הסוסים אצל בית א' גדול ומהודר ואמר הבעש"ט להעגלן שיסע להחצר עם הסוסים. ויקם הבעה"ב משינתו ונתן להם שלום וישאל אותם מאין אתם. אמרו לו מוואלין וישאל אותם אם הם סוחרים היה להם להתאכסן בבתי אכסניות המיוחדים לכך ואם הם מוכיחים ודרשנים היה להם להתאכסן בבית הפ"ח. והשיב לו הבעש"ט מה איכפת לך אני לא אתעכב כ"א איזה שעות והלך לו הבע"ב.
שבחי הבעש"ט · פרק קצ״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
