ובבואם קרוב לעיר אמר לו הבעש'"ט הבנת היטיב חכמה זו ואמר לו הן. והעביר הבעש"ט ידיו על פניו של המוכיח ונשכח ממנו כל פרטי הסודות שבחכמה זו ולא נשאר לו לזיכרון כ"א הקדמה. ושתק הבעש"ט ואמר וכי אילו היה נצרך לך לידע חכמה זו מה שהיה לתועלת לך לעבודת הבורא מעצמי הייתי מזדרז ללמדך לזאת למדתיך החכמה הזאת לרוות צמאונך ונשכחה ממך כי אין זה מעבודתך ותמים תהיה וכו' וד"ל.
שבחי הבעש"ט · פרק קצ״ז, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.