וכאשר נכנס השר לבית הלך אנה ואנה עד שנתחמם מעט וכאשר שב לאיתנו שאל מי הוא זה הבעש"ט והראו לו את הרב ומיד התחיל לבער בו אש הכעס. והלך עוד כפעם בפעם ושאל עוד מי הוא זה ואיזהו הבעש"ט אשר עבורו לא פתחו לי את הדלת עד שהיה באפשרי ממש למות מגודל הקרירות. והראו לו את הרב עד שבפעם שלישית בערה בו אש הכעס לגמרי וכשהראו לו את הרב שלף חרבו מתערה והניף את ידו על הרב להרגו. מיד צעק הרב להאשה החולנית הגביהי את שתי ידיך וכן עשתה. ומיד נעשה חילופין, להאשה חזרו ידיה לבריאותה כבראשונה, והשר לא יכול להשיב ידו ותיבש ידיו. והתחנן מאד להרב ואמר שלא אוכל להועיל לך כי מכבר נעשה החילופין וא"א לשנות עוד.
שבחי הבעש"ט · פרק קצ״ב, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.