שבחי הבעש"ט · פרק קפ״ז, ד׳

(והענין הוא כמ"ש הרח"ו על מאמר פתח ר"ש וכו'. ר"ל שהוא פתח הצנור לדרוש זה. כי צדיק יש בכחו לפתוח צנורות חדשים משא"כ אליהו שהוא בחי' מלאך נאמר על פומא דאליהו אתגזר ע"כ. וכמ"ש בשם הבעש"ט על מאמר כל העולם ניזון בשביל חנינא בני ר"ל בשביל שעשה. כאשר גילה ר' חנינא בן דוסא איזה סוד אז נעשה שביל וצנור לכל העולם ונקל הדבר שגם אנשים אחרים יבינו זה. וכמ"ש שהרב הב"י נתייגע להבין מאמר א' וכאשר עמד על אמתתו שמע מכמה אנשים נחות דרגא ג"כ .ושאל להאר"י והשיב לו כיון שפתחת הצנור נקל לכל אדם לעמוד. וזהו אלולי דדלאי לך חספא לא משכחת מרגניתא תותא. ולכן כאשר הודה גם הרמב"ם לזה הפסק אז ממילא גם בזה העולם מובן הפשט כהרמב"ם כפי שנגמר דינו בעולם העליון וד"ל).