והנה האיש הנ' כשראה שאין לו תרופה בא להרב מוהר"ג וצעק בלב מר ושבר אני מבין שאין זה דבר רק ממש חיי אינם חיים ולא אוכל לסבול זה בשום אופן. אז הלך הרב מוהר"ג אל הרב פעם ב' ואמר כי הוא פקוח נפש ממש שיגלה את אזנו מה זה ועל מה זה. אז ענה לו כי נרשם על מצחו עון אשת איש. וטען האיש כי אין זה אמת כי הלא זה יותר מששה עשר שנים שפירש מאשתו ואיך יתכן זה, אז אמר הרב מוהר"ג להרב שעלי דידיה מוטל לחקור אח"ז, כי הלא אני אין רואה כלום כ"א אתה רואה לבדך ובוודאי אין החטא בגשמית כי אם בדקות עניינים. ואמר לו שביום ו' עש"ק בתפילת המנחה שאז הוא עליות נשמה להיכלות עליונים יחקור אח"ז.
שבחי הבעש"ט · פרק קפ״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.