פ"א היה מספר בשבחו של הרב מ' נחמן הראדענקר בפניו, והוא היה יושב ברחוק מקום ממנו, אזי הקריב א"ע והרכין את אזנו לשמוע. והיה בעיני העם לפלא, ושאלו את הרב ואמר להם כי הרב מוה"ן ביקש מהש"י שיתנו לו במתנה שלא ישמע כי אם מה שצריך לשמוע. וזה שאני מספר בשבחו אינו שומע, והוא כאשר ראה שפתי נעות וקולי לא ישמע היה סבור שאני מדבר בד"ת, לכן הרכין א"ע לשמוע מקרוב, והמופת לזה - כשאני מדבר ד"ת אז שומע אפילו מרחוק.
שבחי הבעש"ט · פרק קפ״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.