וכמו כן פ"א בסעודה צעק ואמר "שוטה, הלא ראית כמה ערלים ע"פ השדה, טול בייגל שלך וזרוק אותו לעיניהם ויבואו אליך!". וג"כ אחר שעה בא איש א' ואמר שנפל בנהר ולא היה מי שיצילנו. כי הערלים היו על ההר והוא היה בנחל ולא ראו אותו. ונזכר שיש אצלו בייגל וזרק הבייגל לערלים ומיד באו והצילו אותו בעז"ה.
שבחי הבעש"ט · פרק ק״פ, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.