וכשבא האגרת מן הדוכס הנ"ל נפל בלב המאיאר אימה ואמר שמא יתהפך הגלגל לטוב להם ויהיה לו שונא ועשה עצמו כשכור וישן הרבה מאוד עד הלילה. וכשראה שישינים בכל העיר הלך המאיאר בעצמו לאשה טובלי' אשת ר' שמואל והודיע לה מזה ולפנות ולבער כל מה דאפשר כי בבקר יחתם הכל. ושלחה את חתנה וברח עם התכשיטין וצירונג ונעשה אח"כ אב"ד בק"ק ברעסלא ומזה נתעשר מאוד והיה עושר גדו. ותפס כל משפחתם שיוכל למצוא כי הם בעצמם הוכרחו לכתוב אגרת חתונה לכל הקרובים וכששמעו על הדרך חזרו ומי שלא שמע נתפס. ובקשה מ' טובלע הנ"ל מאנשי עירם לשלוח להבעש"ט אולי יעזור להם בתפילתו ואנשי העיר היו שונאים אותם אעפ"כ שלחו שליח מיוחד ושמו דבריהם בפי השליח בסוד כמוס שיבקש מהבעש"ט שלא יעזור להם והיו ב' או ג' ימים עד שגילה בקשת אנשי העיר. ואמר הבעש"ט אני פניתי איזה דרך שאוכל לעזור להם אבל מאחר שישראלים מבקשים שלא לעזור להם לא אעזור להם, והיה מעשה הלז אחר כ"ב שנה שעברו כפי שכתב אליו הבעש"ט.
שבחי הבעש"ט · פרק קע״ג, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
