שבחי הבעש"ט · פרק ק״ע, א׳

שמעתי מהרב דקהלתינו שהרב המפורסם מ' נחמן מקאסוב היה מחזיק כפר אחד. והיה שולח לעיר אל בני החבורה קדישא לכל אחד ואחד זה שצריכין לתקן בזה העולם מחטאיו והיה הכל אמת. אך שחרה להם מאד על הנביאות כי היה תנאי בניהם שלא יתנבא שום אחד מהם. ורצו לשלוח אחד מהם לשאול מה זה וענה הרב דק"ק פולנאי אני אסע אליו שאני צריך אליו בלא זה ואשאל אותו. כי היה מלמד עם בניו והיו על שולחנו והוא היה שולח לו קמח ותבואה. וזה זמן רב שלא שלח לו ונסע הרב המוכיח אליו ולא מצא אותו בביתו. וראה עגלה המוכנת ושאל עליו ואמר שהלך לכפר והמתין עליו. וכשבא ראה אותו וטוען טעינה גדולה של תבן על כתפיו. ואמר המוכיח אליו בזה"ל: משוגנער נחמן! אתה בעצמך צריך לשאת תבן ולא היה לך לצוות לעבד כנעני שלך לשאת את התבן הלז. והשיב לו ר' נחמן, אתה המשוגע הרי אמרה תורה ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת ואתה אמרת לכבד את העבד כנעני במצוה זו ונשתתק המוכיח כי יפה אמר. וסוסים של ר' נחמן ז"ל היו חבושים בעגלה ללכת לעיר ואמר לו המוכיח למה לא שלחת לי קמח. והשיב לו ראה שהעגלה מוכנת לנסוע בעצמי עם הקמח בשבילך.