שבחי הבעש"ט · פרק קס״א

שמעתי מר' יעקיל דק"ק מעזיבוז ע"ה שהיה בק"ק הנ"ל ש"ץ דבהמ"ד ושמו ר' משה והיה צדיק נפלא. פ"א נתנו תפילה בר"ה בבהמ"ד ואינו יודע אם שחרית או מוסף של יום שני והיה בעל תפילה א' שהיה לו זו התפילה ביום ראשון ואמר לר' משה הנ"ל שיחליף עמו תפלתו והוא יתפלל ביום א' וכן עשו. והתפלל ר' משה ביום א' ובתוך התפילה של ש"ע בקול רם החזיר ר' משה פניו אל הצבור וענה ואמר בקולו אל הבעל תפלה הנ"ל בשמו האיך העמדתני כמטרה לחץ. ואמר דברי מוסר לערך חצי שעה ונעשה בכיה גדולה בבה"כ וחזר לתפילתו. והלומדים חרו אפם עליו על שהפסיק בתפלתו בש"ע. ולאחר מנחה כשהלכו לומר תשליך שאל אותו ר' יעקיל הנ"ל למה הפסיק בתפילת ש"ע ולא היה יודע מאומה מזה ולא זכר שום דבר. ואמר לו ר' יעקיל לא הייתי מאמין דבר זה אך מחמת ששמעתי על הבעש"ט שנפל אל ארון הקדש ואינו זוכר אח"כ לכן האמנתי על דבר זה ג"כ שיוכל להיות כן.