פ"א היתה יושבת אלמנה אחת בכפר ובא איש א' ליקח ממנה הארענדי. והלך לאדון לשכור הארענדי וענה שד אחד שילחו אותי אליו ולא רצה. והפציר אותו מאד שישלח אותו והבטיחו שיעשה כמו שיצוה אותו ושלחו וצוה לו הזהר אל תעשה לו שום נזק. רק כשירצה לדבר לפני האדון תסתום בידך את פיו והשד הניח אותו לדבר כל חפצו והמתין עד שלקח הארענדי וקיבל הקאנטראקט ובחזירתו כשבא אל הגשר הזיקו ונפל על הגשר. ורץ הבעש"ט ובא וגזר עליו תיכף שיצא ממנו בלי שום נזק בעולם. ענה ואמר ראה אדוני שמעתי כאשר צויתני. ואינו זוכר וכמדומה לי שעמד בריא וחזק.
שבחי הבעש"ט · פרק קנ״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.