שבחי הבעש"ט · פרק קמ״ד, א׳

ואגב אכתוב ששמעתי מהרב מ' יחיאל אב"ד דק"ק קאוולע. בעיר הנ"ל היה איש אחד ושמו רבי זוסמאן והוא היה עושר גדול והיה בעיר כל וכל. פ"א יצא הרב מתפלתו בליל שבת לביתו ושמע שמקבלים השבת בבה"כ. שלח לבה"כ לקרוא להשמש ושאל אותו מפני מה אחרתם בבה"כ עם קבלת שבת. השיב שר' זוסמאן היה במבצר והמתינו עליו. אמר ואם ר' זוסמאן לא היה עד למחר לא היו מקבלים שבת עד למחר. שמעה אשתו של ר' זוסמאן ואמרה ואם יתפלל הרב בבה"כ ולא ימתינו על בעלי בקדושה וברכו ואמן אסגור לכם הבהמ"ד שלכם. שהיה מתפלל בבית קטן מיוחד בבית המדרש ושומע משם קדושה וברכו ואמן. ובבקר כשעמדה הלכה אל הכיור ורחצה פניה וידיה והלכה לאלונטית לקנחה ועמדה כאבן דומם. ורצו להרב והרב היה מתפלל ואומר וכרות ונענה בידו ומתה.