שבחי הבעש"ט · פרק א׳, ב׳

הרב מ' אליעזר אביו של הבעש"ט הי' דר במדינת ואלחאיי סמוך לספר. והי' הוא ואשתו זקנים פ"א באו שוללים לעיר ושבו אותו בשבי' ואשתו נמלט אל עיר אחרת ומרוב עניותה נעשית מילדת ומזה הי' פרנסתה והוליכוהו השבאים למדינה רחוקה מקום שאין שם יהודים ומכרו אותו שם וישרת את אדוניו באמונה וישא חן בעיניו ויפקידהו על ביתו. ויבקש פני אדוניו שיתן לו רשות לשבות ולנוח ביום שבת ק' ומילא את שאלתו. ויהי כי ארכו לו הימים רצה לברוח להציל את נפשו ונתגלה לו בחלום אל תדחק את השעה. כי עדיין צריך אתה להיות במדינה זו. ויהי היום והנה אדוניו הי' לו איזה עסק וענין עם המשנה ויועץ המלך ויתן את הרב מהור"א במתנה לו. ויפליא אותו ויגדילו בעיניו ומיד כאשר בא להמשנה מצא חן בעיניו. ונתן לו חדר מיוחד שישב שם. ולא היה מוטל עליו שום שירות בעולם כ"א כאשר בא המשנה מהמלך אזי יצא לקראתו בספל מים לרחוץ את רגליו כי כן הוא מנהג השרים הגדולים ובכל אותו משך הזמן הי' עוסק בתורה ותפלה בחדר מיוחד שלו. פ"א הי' להמלך איזה מלחמה גדולה ושלח אחר היועץ שיתייעצו איך שיהי' טכסיסי המלחמה המצב והמשחית. ובהיות שהי' קשה לעמוד עליו לא יכלו לעמוד על אמיתות הדבר איך לעשות. ונתמלא המלך קצף וחימה על המשנה אשר לא יוכל לעמד בעת צרה. וילך המשנה סר וזעף לביתו. וכשבא לביתו הלך הרב מוהר"א לקראתו בספל מים לרחוץ רגליו כדרכו. ולא קיבל ושכב על משכבו בפנים זועפים. ויאמר הרב אליו אדוני מדוע פניך זועפים ספר נא לי. ויגער בו המשנה: