רסיסי לילה · פרק נ״ח, ו׳

ותחלה ניתן זה להמן כפי הדמיון דעד ארגיעה וכדרך שאמרו בזוהר ויקרא ט' ריש עמוד א' כד בעא קודשא בריך הוא לאתפרעא מרשיעיא ולאובדא להו יהיב להו שלום, עין שם. ואף על גב דאין שלום אמר ה' לרשעים השלום שניתן להם כדי להאבידם הוא באמת אין שלום מאחר שהכל הולך אחר התכלית והמכוון וכיון שהגאון הוא לפני שבר גם הוא מכלל השבר. וכשנתגלה דנהפוך הוא אז לישראל ניתן שלום אמיתי ופורים בגימטריא של"ו וחסר ה-מ' סתומה הרומז על הסתימה וההעלמה בעולם הזה. והוא סוף כל הנסים כמו שאמרו ביומא (כט.) וסוף כל קדושת הזמנים שבני ישראל קבעי לה דישראל מקדשי [לאפוקי שבת דקביעא וקיימא] אין אחריו עוד קדושת זמן עד ראש חדש ניסן שהוא ראשון לחדשי השנה והתחלת סדר חדש כמו שלום שהוא חותם כל הברכות בברכת כהנים ובתפלת י"ח. ובויקרא רבה סוף פרשה ט' דכל הברכות טובות ונחמות חותמין בו כי הוא הסוף והתכלית המכוון מכל הברכות לייחד כנסת ישראל עם דודה ואז יהיה שלום הכל שלום. ושם דכל הברכות כלולות בשלום וכן אמרו בסוף עוקצין דרק הוא הכלי המחזיק ברכה. וכן הוא קדושת ימי הפורים כלי מחזיק ברכה וכולל כל מיני ברכות דעל כן אמרו בתיקונים (תיקון כא) על יום הכפורים דרצה לומר כפורים כמו פורים וידוע מי נתלה במי קטן בגדול (תענית ז.) כי פורים הוא ימי רצון הרבה יותר מיום הכפורים כי הוא רב שלום האמיתי חותם כל הברכות. ואין כאן מקום להאריך יותר: