רסיסי לילה · פרק נ״ו, כ״ג

ומצד התורה שבכתב דהיינו מצד השם יתברך היה ראוי כן באמת להיות בא בעולם הזה תיכף השכר ועונש כיעודי התורה. כי כל דבר השם יתברך הוא פועל בשוה בעולמות העליונים כמו בעולם עשיה הגופני כי אצלו הכל שוה והנהגת כל העולמות אינו אלא על פי התורה אלא שבאמת נעו מעגלותיה של תורה ואף על פי דכתיבא ומנחא אי אפשר לידע כלום ממנה אם לא על ידי תורה שבעל פה וארוכה מארץ מידה דהתורה שבעל פה אין לה קץ ובכל יום אפשר לתלמיד ותיק לחדש חדשות וכאותו תלמיד שהיה יודע לטהר השרץ ואין זה פלפול של הבל כקושית התוס' (עירובין יג:) דהרי באמת אמרו ז"ל (שוחר טוב מזמור קמו) ה' מתיר אסורים דעתיד הקב"ה להתיר אסורים. וחס ושלום שהתורה תשתנה כי היא נצחית. רק כמו שאמרו ז"ל (ויקרא רבה פרשה יג) חידוש תורה מאתי תצא שיתגלה איזה חידוש בתורה להתיר דברים שהיה אסור בעולם הזה ואז כשיתגלה החידוש יכירו הכל וידעו שגם זה עצמו מכלל התורה ואינו חידוש בתורה. והרי כמה דברים חידשו סופרים לעקור דבר תורה כשופר ולולב שאין דוחה שבת וכהיתר כתיבת תורה שבעל פה וכדומה וזה חידוש מדברי סופרים. ויש גם כן חידוש בדברי תורה עצמה ואותו תלמיד ותיק היה משיג איזה השגה איך לטהר שרץ כמו שיהיה לעתיד ויש בזה עמוקות הרבה שאין כאן מקום ביאורם. רק על כל פנים זה גלוי לכל עתה שנתגלית תורה שבעל פה לכל כי בתורה שבכתב אין נודע כלום פירוש שום מצוה ושום אזהרה ואי אפשר לדעת ממנה כלום. ועל כן אי אפשר לעמוד על הנהגת השם יתברך עולמו שהוא על פי התורה כיון דהתורה עצמה גם כן נעלמה.