והקדושה הוא היפך מזה דעיקר הוראתו על ההבדלה וההפרשה להיות הדבר מוגדר ומובדל מדבר אחר. וגם זה דרגא דיעקב שנקרא קדוש כי הוא המובדל מכל העמים דממנו התחלת קדושת ישראל בכל זרעו אחריו שמטתו שלימה. לפי שעל ידי הכרה זו דהשם יתברך הפועל הכל ודשוא השתדלות אדם יוכל לבוא להתפשטות לכל הבלים שירצה ויחשוב כי הכל מהשם יתברך והוא עמו והגם דהאמת כן דגם כי אלך בגיא וגו' אתה עמדי היינו אחר שאירעו מה שאירעו אל יתייאש מן הרחמים ואל יפריד עצמו מהשם יתברך וכמו שאמרו בשבת (לא:) על פסוק אל תרשע הרבה מי שאכל כו' שלא יחשוב שכבר נפרד מהשם יתברך חס ושלום ולהיות ככל הגוים רק באמת לעולם אתה עמדי אבל חלילה לילך מפני כן בגיא כו' חס ושלום דאדרבה כיון שאתה עמדי הרי זה כמכניס חס ושלום מלך מלכי המלכים עמו למקום הטינופת.
רסיסי לילה · פרק נ״ה, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Resisei Layla
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך רסיסי לילה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.