רסיסי לילה · פרק נ״ד, ז׳

ובראש השנה ההתגלות הוא פחד ואנו מבקשים ובכן תן פחדך על כל מעשיך כי זהו ההבדל בין ישראל לעמים שהם רוצים בשלוה ובורחים מפחד ואפילו מפחד השם יתברך. אבל בני ישראל רוצים בפחד השם יתברך כי זהו אמיתות השלוה והשמחה והסרת כל מיני פחד. וכמו שאמרו בעבודה זרה (סה.) אתון אית לכו אימתא דמלכותא דבתכלית השמחה ושלות תענוגי עולם הזה שהיה להם בא פחד מלך בשר ודם ועירבב את הכל. אבל אנן לית לן אימתא דמלכתא מאחר שאין לנו מלך אלא אתה ומה שאימתו יתברך מוטלת עלינו זהו תכלית שלותינו ואנו מצפים ומבקשים על זה ויחד לבבינו לאהבה וליראה את שמך. וזה סוד ראש השנה שהשמחה מוסתרת בפחד כי הידיעה שקודם ההשתדלות מצד ההתגלות עומד בפחד על כל פסיעה שלא יטה מרצון השם יתברך. וכמו שאמרו (ברכות ס.) אשרי אדם מפחד תמיד ההוא בדברי תורה כתיב. וראש השנה שהוא זמן בריאת עולם הוא זמן ירידת הספינה למין שהיא בפחד שאינו יודע איזה רוחות יעברו עליה. אלא שאנו נכון לבנו בטוח בה' שיוציא כאור משפטינו ועל כן הוא חג שהחודש מתכסה בו היינו חידוש אור דכנסת ישראל נעלם ומכוסה עדיין אלא שאנו בטוחים בהשם יתברך שיהיה אור לנתיבתינו.