רסיסי לילה · פרק נ״ד, ה׳

מה שאין כן אומות העכו"ם אפילו שבים לא נתנו תשובה אלא לישראל (מדרש תנחומא האזינו ד) אבל להם אין כפרה כלל כי אצלם החטא בעצם. ועל כן גם לרבי נקרא יום הכפורים דישראל מקדשי שעל ידי דמקדשי עצמם עד שהם קדושים בעצם דדבר זה בא על ידי השתדלות האבות לבניהם אחריהם וכל הדורות. על ידי זה זכו לקדושת יום הכפורים ואף על פי שמכפר גם לשאין שבים דעל כן נקרא שבת מכל מקום השם יתברך קוראו על שמם דהם מקדשי ליה אף על פי שהקדושה בעצם להיות קדוש מלידה ובטן והריון ודאי הוא רק על ידי השם יתברך וכטעם אשר בחרת באברהם. אף על פי שהוא הראשון להשתדלות מעצמו דעל כן נקרא בריש חגיגה תחלה לגרים. מכל מקום אחר שזכה לשם האזרחי להיות נבנה ממנו אומה ישראלית נעשה גם הוא אזרח בישראל ולא גר רק כאלו היה מלידה כן. כי באמת כל התעוררותו והשתדלותו היה על ידי השם יתברך שעוררו לכך כדרך שאמרו ז"ל (בראשית רבה פרשה ב) על פסוק מי העיר ממזרח. וזה גם כן נתלה בסוד הידיעה והבחירה שאף על פי שהשם יתברך מסר הבחירה לבני אדם הרי מצד הידיעה הכל של השם יתברך.