פוקד עקרים · פרק ב׳, א׳

וע"כ קורין פרשת וד' פקד בר"ה שהוא יום הרת עולם ההריון והפקידה של כלל העולם כולו היינו ראשית המחשבה והרצון שיהי' נבראים צבאו ופקודיו והש"י יהי' פקיד עליהם ומשגיח ופוקד פקודיו ומי לא נפקד כיום הזה לפניו כי אז הוא יום הפיקוד וההשגחה על כל נבראיו כמו שבאותו יום הי' התחלת הבריאה במע"ב, וע"כ בר"ה נפקדו שרה רחל וחנה, וגבי רחל וחנה נאמר לשון זכירה, ובר"ה [ל"ב ב'] יש פלוגתא אי פקדונות כזכרונות ואלו ואלו דא"ח כי הפקידה גם הוא לשון זכירה אלא שהוא מוסיף עליו בהשגחה יתירה ובאיכות ולעומת זה לשון זכירה מוסיף עליו בכמות והמשך הזמן וכמ"ש מהרש"א בחא"ג שם דפקידה לשעה וזכירה לדורות יעו"ש, והיינו דידוע דבמוח יש חדר הזכרון ששם חקוקים ורשומים כל הדברים שהם בזכרון אצלו ומלתא דלא רמיא ששוכחה נמחק חקיקתו מאותו חדר וספר הזכרון אבל כשמשים על לב לזוכרו הרי זכור ועומד אצלו דנשאר חקוק במחשבתו ואף כשאינו זוכרו באותה שעה ע"כ עדיין רישומו קיים וניכר במוחו שהרי אלו רצה הי' זוכרו, ועיקר ר"ה נקרא יום הזכרון שמצד הזה הוא הראש לשנה שממנו יהי' נמשך ההשפעה לכל השנה וההמשכה הוא ע"י הזכירה והעלאת הזכרון לטובה הוא המשכח שפע ההשגחה באיכות שזהו ענין הפקידה ואז"ל (שם ל"ד ב') במה בשופר כידוע דאין כחם של ישראל אלא בפיהם (במדבר פ"כ ומדרש תהילים כ"ב ומכילתא בשלח פ"ב וזה"ק וישלח קע"ח א' וש"מ) שהוא הקל קול יעקב ב' קולות שאז"ל (דפתיחתא דאיכא רבתי) בבתי כניסיות ובבתי מדרשות היינו קול תפלה הרמוז במלת הקל חסר ו' בלשון הכתוב ובתוספת הה' הרומזת לתפלה כנודע וקול מלא ו' רומז לקול תורה כידוע דהו' רומזת על זה (עי' בזה"ק ויגש ר"י רע"א וריש ויקרא) והשופר הוא רומז התעוררת קול שופר דמ"ת שהוא הקול תורה שיש בזרע יעקב ועי"ז הוא התפשטות השגחתו ית' עליהם לטובה, וע"כ קריאת התורה לדברי הכל בפקדונות, וגם שרה זכתה לזה ע"י קול תורה הרמוז בוי"ו דוד' כי התחלת התורה מאאע"ה כמשז"ל (בע"ז ט' א') דהתחלת ב' אלפים תורה מואת הנפש אשר עשו בחרן וגם שרה בכלל משמעות עשו לשון רבים וכשאז"ל (בר"ר פפ"ד) שרה מגיירת הנשים ולא מצינו בתורה בהדיא שנתפללו על בנים כביצחק וברחל דכתיב וישמע אלי' אלקים ובחנה, ובזוהר תולדות [קל"ז רע"ב] דאברהם לא צלי כו' ע"ש, [אך מצאתי בתדבא"ר פי"ח מפורש אאברהם ושרה שהרבו רחמים יעו"ש וכ"מ ביבמות ס"ד סע"א ע"ש וצ"ע]: