הי' מוכיח ומזהיר מאוד שיהי' האדם טוב ונוח הן בביתו לאשתו ובני ביתו והן לכל אדם והי' מזכיר לשון הזהר בנחת ובחודו וכנ"ל גם לשון רמב"ן וכו' ע"ש בשם הרב שאמר בזה הלשון אין איטליכין איז דא טייערס וואש אין קיינים איז ניט דא והי' מסיים לכן אל תהי בז לכל אדם וזהו פי' הגמ' כמדומה בשם הרב כל צדיק וצדיק נכוה מחופתו של חבירו חופתו לשון מכוסה ומחופה ר"ל שכל אחד נכוה מדבר יקר שהי' אצל חבירו מכוסה בהצנע מכל אדם פון זיין באהלטין קייט וואם איטליכר האט גיהאט מה שלא הי' בחבירו:
מדרש פנחס · פרק ח׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Biłgoraj, 1930
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש פנחס, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.