מדרש פנחס · פרק ז׳, ט״ז

כשאדם מבזה אותך ועושה לך יסורים וכנ"ל צריך להתחזק ולאהוב אותו ביותר מן הזמן הקודם טעם א' אמר שיצה"ר גדול יש בזה לשנוא אותו עבור זה ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה לכן צריך דוקא להתחזק ולאהוב ביותר ועוד אמר טעם אחר כי עי"ז שיאהוב אותו יחזור אותו אדם בתשובה ולכן צריך לאהוב אפי' רשעים רק צריך לשנוא מעשיהם הרעים ואסור להתקרב אצלו אבל צריך לאהוב אותו ועי"ז יכול להיות שיחזור בתשובה כמ"ש באהרן אוהב שלום וכו' ומקרבן לתורה פי' זה הפ' אמר בשם איזה ספר ע"י שהיה אוהב אותן קרבן לתורה שעי"ז חזרו בתשובה ואמר טעם להסביר דבר זה שמחמת שאני אוהב אותו אוהב ג"כ אותי כמים הפנים וכו' ואני שונא מעשיו הרעים. ועי"ז הוא ג"כ מתחיל לשנוא מעשיו הרעים וחוזר בתשובה וסיפר מעשה מבעש"ט שפ"א הי' אדם כשר אחד שיצא בנו לתרבות רעה לכפירה רח"ל וצוה הבעש"ט לאביו לאהוב אותו ביותר ומחמת זה יצא מהכפירה כתבתי מה ששמעתי ממנו טעם אחר בזה שצריך לאהוב השונא מאוד כדי מע זאל פר שטעלין דעם בלייז וכנ"ל ע"ש: