מדרש פנחס · פרק ז׳, י׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

בעזהשי"ת. העתקה מכ"תי נכדו מוה' ישעי' נ"י בן של בנו הרב רבי יצחק ז"ל מה ששמע מפי זקנו מ"ו מוהר"ר זצלל"ה כ"מ שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענוותנותו פי' כל מקום שאתה מוצא באדם שהקב"ה חשוב וגדול אצלו שם אתה מוצא ענוותנותו. פי' הוא בודאי עניו שאם הי' בעל גאוה אי אפשר להיות שהקב"ה יהיה חשוב אצלו וגדול בעיניו:אמר ר' אליעזר הוי קבל וקיים הם ב' דברים קבל פרש"י אפל ושפל וגם צ"ל וקיים היינו התחזקות במקום שצריך דהיינו שעבור זה יתגדל ויתקדש שמו ית' ופ"א אמר שלשון וקיים הוא לשון שמחה שיש לשמוח בהשי"ת שיש לנו אלוה גדול מאוד שזן ומפרנס אותנו ועושה עמנו טובות גדולות עד מאוד אעפ"י שחטאנו לפניו ונתן לנו תה"ק ומצות והיינו הכנעה עם שמחה:
נחלת הכלל · Biłgoraj, 1930

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש פנחס, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.