רמב"ם אל תאמר שאין תשובה אלא מדבר שאין בו מעשה כגון גזל וזנות וגניבה אלא כשם שצריך לשוב מאלו כך צריך לחפש מוז מען זוכין בדעות הרעות שיש לו כגון הכעס (והחידוש שהרמב"ם לא ראה הזוהר איך מחמיר בכעס מ"מ מנה אותו בראשונה) והקנאה והאיבה וההיתול ליצנות ורדיפות הממון והכבוד ורדיפות המאכלים וכיוצא באלו ויותר צריך לשוב באלו מדבר שיש בו מעשה שמאחר שנשתקע בהם קשה לפרוש מהם ושל"ה כתב וכיוצא בהן אלף וסיים לכן כל איש כמוני היום ראוי לחזור בתשובה וכל ימיו בתשוב'. בקצת דפוסים כתב כמונו בואו ובקצת ביוד לשון יחיד על עצמו:
מדרש פנחס · פרק ו׳, ס״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Biłgoraj, 1930
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש פנחס, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.