בנסיעתו מקראטו בקיץ ה'תקפ"ו מחתונה של שלמה נכד ר' ארצי זללה"ה בנסעי מקאדימע קרא אותי לקאריע שלו לישב אצלו ואמרתי לו אני ירא איך זאל אייך ניט ענג מאכין וכו' וא"ל בדרך חיבה יתירה וועלין מיר זיך ליבר האבין וועט אונז זיין גראם והוא כבר התפלל מנחה ואני לא התפללתי עדיין והוכרחתי להתפלל אצלו והבנתי שהוא שומר ומצפה עד שסיימתי תפלתי ותיכף התחיל לדבר מידידות אהבת השי"ת איך השי"ת הוא פריינד גדול והאריך בזה והתחלתי אני לדבר בענין קשה לצאת ממדות וכו' ולא רצה להאריך בזה רק השיב לי כלאחר יד כמדומה בלשון טיט מען ניט רק האריך ודיבר בענין הנ"ל בלב בוער:
מדרש פנחס · פרק ו׳, כ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Biłgoraj, 1930
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש פנחס, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.