בשם ר' שלמה זללה"ה בה"ר זללה"ה מי שאומר דיבור שהוא מעה"ח לפני אדם שהוא מעה"ד טו"ר הוא כאילו בא על הנדה וא"ל הוא נר"ו לר"ש כמדומה לי שאני מעה"ד טו"ר והשיב ר"ש זללה"ה הכוונה הוא מי שהוא בעצם כן והוא נר"ו ביאר לנד"ז לענין מה שדיבר מענין נשואי בת ת"ח שת"ח הוא מי שאינו בעל פני' וביאר לנו הוא נרו ע"ד הנ"ל דר"ל בעל פני' שהוא חפץ בכל לב את הפני' ועושה לכתחילה דבר משום הפני' משא"כ מי שהפני' נכנס ממילא בלב וכו' ופ"א אמר לנו בהרז"ל מחשבה מוציא מידי מחשבה דהיינו כשאדם מתחרט ואין רוצה בפני' הוא מתקן וכו':
מדרש פנחס · פרק ו׳, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Biłgoraj, 1930
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש פנחס, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.