מדרש פנחס · פרק ו׳, י״ג

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

הי' מרגלא בפומי' הקדוש זה הכל שאנחנו מקלקלים, השי"ת מתקן והי' מסביר כי הקלקול ודאי רק מצדנו כי איך שייך שהש"י מקלקל לעצמו ור"ל שמעשה האדם המה נוגעים בכבודו כביכול ית' אבל התיקון אין בידינו כלל רק בידו ית' כדאיתא בגמ' אלמלא עזרו וכנ"ל ונמצא שאין במה להתגאות לפי שכל מעשים טובים שאנו עושים אינו מצד עצמינו רק מצדו ית' ובעזרו ובלתי עזרתו ית' אי אפשר לעשות שום דבר טוב גם מחמת כל הנ"ל יכול לפטור ממרה שחורה כשנופל באיזה מדה רעה ח"ו או נכשל בעבירה ח"ו לא ידאג ביותר רק יהיה לו בטחון שהש"י יעזור אותו דתקן הכל כי זה כלל גדול שאין בידינו אלא הבחירה והשאר עד גמר הדברים הכל בידו ית' ומיד שיבחר האדם בטוב הקב"ה עוזר לו בלי שיעור וכמה פעמים אמר שאפילו הבחירה צריך האדם לטובתו ית' שיעזור לו ויחזקהו ופעם הזכרתי לפניו מה שכתוב בחו"ה שער הבטחון בפ"י חלק הד' בסופו ליחד לבבו ולחזק בחירתו וכו' ע"ש וצוה להראות לו בפנים בס' הנ"ל והנאהו מאוד:
נחלת הכלל · Biłgoraj, 1930

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש פנחס, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.