מדרש פנחס · פרק ג׳, כ״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

הגשמים שמן הפסח ועד העצרת הם רפואה גדולה לכל התחלואים שאין לך רפואה כמוהו בכל החנויות של רפואה דהיינו לעמוד על הגשם ולגלות קצת ראשו כדי שירד הגשם על ראשו וגם לפתוח פיו בכדי שירד הגשם לתוך פיו ממש ומן העצרת ואילך צריך לברור איזה גשמים שהם טובים דהיינו גשמים היורדים בזמן שהארץ צריכה להם הם טובים ג"כ לרפואה הנ"ל וז"ל הזוהר פ' תזריע דנ"ד ע"א בזמנא דאסגי קוב"ה חסד בעלמא בעי למיהך בשוקא ובכולא עבדי טיבו ע"ש היטב גם שמעתי בשמו שיש גשמים דכורין והם סימן ברכה וגשמים נוק' והם סימן וכו':
נחלת הכלל · Biłgoraj, 1930

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש פנחס, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.