בשבת מצמצם הקב"ה שכינתו באכילה ושתיה (והוא בבחי' הצמצום שהי' בעת בריאת העולם אך שם הי' צמצום יותר) ושינה כמ"ש שינה בשבת תענוג כי אחז"ל אין אשה מתעברת וכו' כי אינה יודעת עדיין וכו' ואין יכול להיות בחי' מ"נ כך הוא בשבת כי אין האדם יודע תענוג שבת להיות לו חשק גדול לקדושת שבת אך מחמת שינה הוא מרגיש בתענוג שבת ומתחיל להתאוות לקדושת שבת והיא בחי' העלאות מ"נ ואח"כ וכו':
מדרש פנחס · פרק ג׳, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Biłgoraj, 1930
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש פנחס, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.