נימוס המלך הוא כשרואה שבוים או אפילו מחוייבי מיתה הוא מצוה לפטור אותם כיון שבאו לפני ראייתו ואם המלך אינו רוצה לפטור אותם אזי מסתתר מהם ואם השבוי הוא חכם גדול ומבין שהמלך מסתתר ממנו אזי אין זה ג"כ נימוס המלך וצריך להעמיד דבר אחר להתערבב העולם כמו תיילות והבן זה מאוד:
מדרש פנחס · פרק ב׳, מ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Biłgoraj, 1930
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש פנחס, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.