מה שמתקשרים השמים בעננים ללא צורך הוא מחמת דאית עננים דמחפין על מוחא כנזכר בתיקונים והראי' דאי' בגמ' רבא ביומא דעיבא לא גזר תעניתא דכתיב סכותה בענן וכו' ופיזור העננים הוא ע"י רוח דהיינו הנענועין שאדם מנענע א"ע בשעת תפלה והנענועין הם מן הריאה שהוא בחי' רוח כנזכר כ"פ בזוהר ובתיקונים והבן זה ואח"כ אמר אם הייתי אומר דבר זה בפני כמה שנים היו העולם עובדים את השי"ת בזה כמה עתים והיו מתפזרים העננים וכעת אין איש שם על לב:
מדרש פנחס · פרק ב׳, כ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Biłgoraj, 1930
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש פנחס, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.