הדעת הוא שומר את האדם והתינוק שאין לו דעת הוא צריך שמירה וע"כ בשעת שינה שנסתלק הדעת צריך שמירה ויש צדיק גדול וחכם שיש לו מוח גדול והדעת שלו הוא שומר סביבו על כמה וכמה פרסאות ולכך בפסח שנכנסו כל המוחין דגדלות הוא ליל שמורים וזהו כולנו מסובין הוא מלשון סביב שהוא מקיפין כי הדעת הוא המקיף והבן:
מדרש פנחס · פרק ב׳, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Biłgoraj, 1930
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש פנחס, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.