מבוא השערים · פרק ח׳, ז׳

ומה רבתה היראה וגם התשוקה בראות החסיד מרחוק את העיר אשר רבו בה, ומכש״כ כשכבר הי׳ בחדר הרבי, במאו״ש פ׳ דברים איתא שבבוא החסיד אל הבית והחדר שרבו בו, הי׳ בכ״כ מורא ופחד עד שלא ידע היכן הוא ע״ש, ובפ׳ תשא איתא, שמוראה זו שמתירא החסיד לגשת אל הרבי וגם לרמוס חצרו, בא אל יראת ד׳ יראת הרוממות, כי מתבונן הוא, למה כ״כ אני מתירא מן הצדיק, אין זה כי אם ממציאת קדושת השם ית״ש ויתעלה אשר כאן נמצא אצל הצדיק, השוכן אתו ודבוק בו, ומזה מגיע אל יראה ההיא ע״ש.