מבוא השערים · פרק ח׳, נ׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

הן עיקר סיבת התבטלות הקעסט הוא צוק העתים צרות ודלות ישראל כ״כ ר״ל, אם הרבה בעלי בתים רוב מחשבותיהם והגיון לבם הוא איך לקמץ בפרנסתם ואיך לחסר גם מההוצאות ההכרחיות כדי שלא יפול ח״ו ביתם לגמרי, ולא יגועו ברעב וחוסר כל ר״ל, או מיגע את מוחו לחדש חידושין איך לצאת מידי בעל ביתו ולא ישליכהו החוצה בשביל חוב שכר דירתו שאין לו לשלם, וכאשר איש כזה משיא את בתו איך זה עוד נדרוש ממנו שגם את פרנסת הזווג ישא על ראשו המתיבש ועל שכמו השבור, אבל הן אמת שצרות ישראל הגופניות, הן גם את נפשותיהם עוכרות, אבל הלא כל חיי ישראל נתמרמרו ונכבדו ומ״מ האיש ישראל בכל כחו מתאמץ אף מוסר נפשו להיות ישראל ולעבוד את ד׳, גם שמירת שבת הוכבדה לפני בעלי החנויות, וגם גידול הבנים לתורה נתקשה ומ״מ כל איש ישראל אשר יראת ד׳ נגעה אל לבבו ולא ימיר את דתו לא הוא ולא בניו אחריו ח״ו, אז שומר הוא את השבת ומגדל את בניו לתורה, ולמה זה נקיל כ״כ באכילת הקעסט.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAkhrakhim, 16. Ring. 11-432

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מבוא השערים בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. מה עוד משתנה בהצגה מפורט במקורות ורישיונות. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.