והנה ע״פ רוב בכדי לבאר ענין ודרך שלם, צריכים לדברו במשך של הרבה שבועות וחדשים ולפעמים גם יותר, ואיך זה אפשר לדברו רק לפני אנשים המתחלפים בכל שבת, או איך ידבקו דברים כאלו בלבם, אם כל אחד שומע רק שליש או חלק מעשרה מן כל הענין, שהחלק ששומע כשהוא לעצמו, אין כל צורך אף לא הבנה בו. לא כן כשיהיו אברכים הסמוכים על שלחן הוריהם, אשר עכ״פ בשנים הללו יהיו מסורים לחסידות, וזמנים הרבה ישבו בעבודה אצל רבותיהם, אז חוץ מזה שכל אחד מהם יוכל לשמוע גם ענין שלם במשך השבועות אשר ימצא אצל רבו, גם אם יחסר לו איזה או גם איזהו מאמרים שלא שמע, לא יסבול בשביל זה, מפני שבכל פעם אשר יבא שמה, ימצא שם חבריו בני החברייא אשר שמעו מה שהוא לא שמע, והם ישלימו לו את אשר חיסר הוא, ולא הם האברכים הללו לבדם ירעפו דשן מפלג אלקים מלא מים העליונים, רק גם לשאר החסידים אשר בעריהם אף לאותם שכבר טרודים בעסקיהם יצמצמו מן דרכם וענין השלם אשר הקשיבו, להכניס בהם. והלא גם כזאת וכזאת היתה פעולת נביאי דור ודור, להכשיר את דורותיהם, ואת דברי הנביא בהם להכניס. לשוב וליסד את סמיכתם על שלחן הוריהם יסוד תיקון החסידות הוא,
מבוא השערים · פרק ח׳, מ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAkhrakhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מבוא השערים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
