מבוא השערים · פרק ח׳, ל״ט

אף גילה לפניהם לפעמים טפח מן צורות ותוארי מדרגותיו, איך כשאומר מן העולם ועד העולם אתה אל, ממש רואה העולם והעולם והוא ית׳ מלא מהם, וכשאומר ״זה אלי ואנוהו״ מרגיש או רואה אותו ית׳ המדבר אליו לנוכח וכדומה, וגם מענינים יותר גבוהים שלמעלה מהשגתינו, כפי הרבי וכפי החברייא, עמהם דיבר. ולא את דבריו בלבד אשר דיבר שמעו, רק גם את נפשו אשר יצאה בדברו אליהם, הרגישו, עד שגם הם מעין ראיותיו ראו ומן התלהבותו נתלהבו. וכשנתקרבו יחד אז התחילה עבודה של עצמיות הרבי בהם, והם בו בהתחברותם זה עם זה, כנ״ל, עבודה אשר בלתי נחקקת בספר. הרבה אור מאשר הי׳ טמון בהרבי נתגלה גם לו וגם להם, אף בשפע אור חדש נשפעו, וכולם עלו ונתעלו בכל פעם יותר, עד שברבות הימים עלו אל גדלות קדושתם שעלו. והאם אפשר לשער את הפעולה אשר נתפעל אברך חסיד כשבא אל הרבי ונכנס אל החברייא קדושה זו, ואיך התפלל גם הוא ושר שירות ותשבחות, לד׳ הנמצא כ״כ גלוי ללבם, מוחם וכל עצמותם, יחד עם עבדי ד׳ כהני אל עליון אלו.