אמרנו שם בהכה״א, שעל פי רוב כל בני החברייא קדושה, נתגדלו אח״כ ויהיו בעצמם רביים צדיקי ומנהיגי הדור, וצריכים אנו לבאר בזה יותר ולהוסיף, שרבים מן הקדושים בעלי החברייא, גם בעת שנסעו אל רבם, כבר היו צדיקים ראויים להיות רביים מנהיגי הדור, ולא נהגו אז לעצמם, ולא רעו עדות מישראל, רק מפני הרועה הגדול אשר עמד עליהם, רבם היותר גדול מהם, אשר עמד והשיב בצחצחות גופם, נפשם ונשמתם הקדושה מדשן העדן, והם לא יכלו לרוות את צימאונם ולחדול מלינק מן השפעת קדשו ולהניק אחרים.
מבוא השערים · פרק ח׳, ל״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAkhrakhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מבוא השערים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.